<h1>כל בו הלכ' אבל וטומאת המת</h1>
<h2>דף כב.</h2>
וכן המפלת שליא הבית טמא.
<h2>דף כט.</h2>
ומת תופס ארבע אמות שלו לטומאה וכהן שנכנס לתוך ארבע אמות שלו מכין אותו מכת מרדו'. וכן אם נכנס לבית הפרס. אבל מותר לו ליכנס לבית הפרס לדבר מצוה כגון לילך לישא אשה או ללמוד תורה ואין שם דרך אלא הוא. וכן (אם) מתטמא בטומאה מדבריהם לכבוד הבריות כגון אם הלך אבל לבית הפרס הולך אחריו לנחמו שם. וכן מדלגין על גבי ארונות של מתים לקראת מלכים ואפילו מלכי גוים שמ' יזכה ויבחין מה בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם וכן כל כיוצא בזה. וכן מטמא בטמאו' של דבריהם לדון ולערער עם הגוים מפני שהוא כמציל מידם.
<h2>דף מט.</h2>
הנפלים אין מתאבלין עליהן. וכל שלא שהה שלשים יום באדם אפילו מת ביום שלשים זהו נפל ואין מתאבלין עליו. ואם ידע בודאי שנולד לט' חדשים גמורים אפילו מת ביום שנולד מתאבלין עליו. בן תשעה חדשים שנולד מת ובן שמונה אפילו שמת לאחר שלשים יום ומי שיצא מחותך או מסורס אף על פי שכלו לו חדשיו אין מתאבלין עליו.
